images loaded: 0 / 0
Please, wait:
we are loading…

געגוע לכאן - דניאל זמיר

Loading the player ...

דוד מנחם בשיחה עם דניאל זמיר על הקשר המוזיקלי שלו ליהדות

דניאל מזוהה עם הסקסופון, אבל את החיבור למוזיקה הוא החל דווקא בלימודי פסנתר בגיל 5, עד גיל 11 הוא הספיק לעבור גם על כינור, תופים, וסקסופון.
יש הרבה נגני סקסופון, אבל הוא הפך למותג של ממש, וניגן עם הגדולים ביותר - הבנאים, שולי רנד, קובי אוז, שלמה בר, מתיסיהו ועוד.

דניאל גדל בתל אביב כחילוני גמור.
הוא עזב את הארץ בסוף 98', מתוך אנטי מוחלט לישראל, בעיקר מטעמים פוליטיים. הוא היה שמאלן, ובגיל הנעורים כשכל חבריו לכיתה תלו בחדריהם פוסטרים של מדונה או טייק דת', הוא תלה פוסטרים של ח'כים ערביים. הוא לא דיבר עברית מתוך עיקרון, לא היו לו חברים ישראלים או יהודים, והוא התחבר לתרבות האמריקאית, כולל בייסבול, מסיבות בירה וכו'. שם הוא שחרר שלושה אלבומים רשמיים בלייבל TZADIK.

אל היהדות הגיע לאחר מפגש מקרי כביכול בחוף הים, עם אדם שהמליץ לו בחום לקרוא את ספר משלי. הוא קרא את הספר בסאבווי, גילה בו חכמה צרופה, ומשם החל החיבור ליהדות.
דניאל חזר לישראל ב-2006, שחרר כאן ארבעה אלבומים רשמיים - 'אמן', 'אחד', 'געגוע לכאן' ו'נחמה ועידוד'. עם הזמן החל לשיר יותר ויותר, למרות נקודת המוצא שלו: 'אני אדם של צלילים שבאופן כללי מתנגד לטקסטים. אני מאמין בצליל הרבה יותר מאשר במילה'.

בין שלל עיסוקיו משמש דניאל כמנהל האקדמי של בית הספר מזמור - עוד אבן דרך במהפכת המוזיקה היהודית.

 

תגובות